יום רביעי, 25 בנובמבר 2015

צילום עיתנואי

צילום עיתונאי הוא אחד הדברים שמהווים הכי הרבה משמעות וחשיבות בחיינו כיום, דרך הצילומים העיתנואיים מקבל הציבור את המידע על המתרחש דרך נקודת מבטו של הצלם .הצלם חייב להחליט בשבריר השניה מה הוא מצלם ואיך, בדרך כלל הוא מצלם הרבה תמונות ואז בוחר את התמונה המנצחת שמציגה את האירוע בדרך הטובה ביותר שאפשר לדעתו.
הצלם בדר"כ פחות מקצועי ולא מתעסק בפרטים טכניים יותר מדיי בעיקר מפני שאין לו זמן, הוא חייב להיות שם בזמן ובמקום הנכון ופשוט לצלם כדי לא לפספס את הרגע.                                                                                          
אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)



בכתבה של התמונה הזאת מדובר על הנושא של "נטישת ילדים" וחוסר הטיפול והתשומת לב אליהם מצד המבוגרים באוטובוסים בדרך לבית ספר וחזרה מהבית ספר, התמונה בעיניי טובה מפני שהיא יוצרת אווירה של בידוד ולבד ,מה שהילדים אמור להרגיש בעקבות ה"נטישה" מצד המבוגרים.


הכתבה שלי:
מזעזע!! נמצאה נערה חסרת רוח חיים , הסיבה לא ממש ברורה אך נמצאה בזירה חתיכת פיצה נעוצה במזלג המונחת בידה של הנערה, בנוסף נמצאו הוכחות לכך שהיא כנראה אכלה יותר מפיצה אחת.
ניתן לראות זאת בתמונה הבאה , בה ישנם סימנים בתנור של חתיכות פיצה חסרות.


כרגע נערכת חקירה כדי לנסות להבין מה קרה אך לפי דבריהם של הרופאים כרגע זה ככל הנראה בכלל הפיצה, הפיצה כנראה מלאה בחומרים משמרים שגרמו לתגובה נוראית ונדירה בגופה של הילדים לחתיכות פיצה- התוצאה? מ-ו-ו-ת!



















זאת התמונה שבחרתי להציג מפני שהזוית שצילמתי ממנה בעצם סוג של הגדילה את הפיצה
וגרמה לה להיראות הרבה יותר גדולה מגודלה המקורי, מה שאמור להציג אותה כאיום על הנערה. המחזיקה בה




נמסרה תגובה של יצרני הפיצה לתקרית:
 
"אנחנו לא מכניסים חומרים משמרים לפיצה"
האומנם?????? הרופאים טוענים אחרת.

עד כאן, הייתי אני, כתבתכם האמינה ביותר.
אל תאכלו פיצה. (תשאירו הכל לי).
                            

מגש הכסף

מגש הכסף היא סדרה החושפת את פני הממשלה האמתיים בתחום הכלכלי המדינה, בזמן שאנחנו אולי חושבים שאנחנו מדינה ענייה, מפני שהתרגלנו לצערי לחשוב כך המציאות קצת שונה, אך לא בשבילנו האזרחים, בשביל בעלי ההון. כלומר המדינה עשירה לבעלי ההון ולממשלה וענייה בשבילנו, התכנית מגש הכסף חושפת את השחיתות והשקרים שכולנו נחשפים אליהם ונאלצים לקבל אותם, את התכנית אני מאוד ממליצה לראות מפני שברגע שאתה מבין מה קורה באמת ולמה אתה לא מצליח לשרוד כלכלית בארץ , היכולת שלך לחולל שינוי היא גדולה יותר.
בפרק ה2 בסדרה ניחשף לירון זליכה שעזב את משרד האוצר בשל השחיתות שנחשף אליה ויצא למסע הסברה בקרב באזרחים הישראלים כדי "לעורר" אותם ולגרום להם לשים לב למציאות העצובה בה אנו נמצאים ולעובדה שאם אתה לא בעל הון אינך קיים או חשוב מבחינת הממשלה.
כפי שידוע לנו על כל דבר שאנו רוכשים מחו"ל החל ממחיר מסויים ישנו סכום כסף מסויים שמשלמים פה בארץ בנוסף לכמה שהפריט שרכשנו בחו"ל עלה הדבר נקרא מכס , הדבר נובע מ2 סיבות עיקרון: האחת היא כדי להכניס כסף לממשלה והשניה היא כדי לעודד את הציבור לקנות את מוצריו פה בארץ ולא בחו"ל.
"מי שמחלק את מכסי הקופה הציבורית לחבריו סופו שימלא אותה חזרה בעוולותיו" אומר זליכה,
מכרז הוא בעצם סוג של הליך פניות כדי לקבלות הצעות לביצוע מיזם מסוים, כלומר אנשים מגישים את מועמדותם והטוב ביותר לפי הקריטריונים הדרושים נבחר , את המכרזים מנהלים כמה גופים , בעיקר ממשלתיים.
"יש מישהו במדינה הזאת שקיבל אי פעם פטור ממכרז? לא!"
אנחנו המדינה עם שיעורי העוני הכי גבוהים במערב, כמעט רבע מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני.
המדינה הכי לא שוויונית בעולם המערבי
ההכנסה שלנו, השכר הראלי למרות שאנחנו עובדים הכי הרבה במערב לא עלה במשך ה10 השנים האחרונות בכלל.
הפוליטיקאים בוחרים לשקר לנו האזרחים ולטעון שמצבנו כך בגלל כמה סיבות לדוגמה השקר שהמדינה ענייה בגלל המצב הבטוחני, השקר שישראל ענייה כי היא מדינה קטנה, או שישראל ענייה בגלל הערבים והחרדים שלא עובדים  ובעקבות כך אנו מחויבים לתת להם סובסידיות, אך כל הסיבות הללו שקריות כפי שהוכח בפרק ה2 בסדרה.
אז מה כן השתבש?
בפרק מוצגים 5 מנגנונים מחוללי עוני:
1- מדיניות המיסוי - הממשלה פטרה הרבה מהחברות הכי גדולות ממיסוי, כלומר תהיה גדול יותר תשלם פחות.
"החוק להשקעות הון" הוא הסיבה לכך שישנו הפטור לחברות גדול ממיסוי, החוק אומר שכל מפעל העומד בקריטריונים הדרושים יקבל מרשות המסים הטבות מס בסכום בלתי מוגבר
המסלול האסטרטגי- כישלון בעקבות שינוי החוק שביצעו ב2005 , רוב החברות שלמען נוצר החוק ובאמת היו צריכות אותו נהנו מכמעט כלום ממנו לעומת החברות האחרות שידעו לנצל את המצב לטובתן,
והרבה מאוד מהרווחים של החברות המדוברות בכלל יצאו להשקעה בחו"ל ולא בישראל.
אנחנו אלה שממנים את הטבות המס האלה, מפני שאם מישהו לא משלם מישהו אחר משלם גם במקומו.
2- חוסר תחרותיות-יש מעט מדיי חברות שיכולות להציע לנו את אותו מוצר , וברגע שקיים מצב כזה הם יכולים לנצל את כוח השוק שלהם כדי להעלות את המחיר.
בטיעון זה זליכה מביא כמה דוגמאות,מהן היא חברות האשראי.
ניתן לראות שיש מצב של "מונופול" לדוגמא בסופרים כאשר תמצא מספר מוצרים המיוצרים ע"י אותה חברה, כלומר אין תחרות כלל.
ישראל מדורגת במקום ה109 בעולם באיכות המאבק הממשלתי במונופולים.
3-שוד מאבקי הגז- יש לנו ארץ הרבה יותר עשירה ממה שהתרגנו לחשוב, יש לנו המון משאבי טבע והמון המון גז .
במקום שהגז יהיה של כולם כמו שהוא אמור להיות יצחק תשובה ,נובל אנרגי האמריקאים ועוד כמה שותפים זכו להחזיר ברוב רובו של הדלק.
4- השחיתות- ב13 שנים ירדו ב20 מקומות במדד השחיתות העולמי .
כהונתו של זליכה הייתה רצופה במאבקים בלתי נגמרים בבעלי הון, פקידים בכירים ושרי ממשלה בעקבות השחיתות.
5- מחירי הדיור- במשך השנים מחירי הדירות עלו באופן משמעותי וקיום זוגות צעירים צריכים לעבוד פי 3 מאשר הורינו היו צריכים לעבוד. מחירי הדירות עולים בעוד שהריבית יורדת.

זאת אומרת שהאמת היא בעצם שישראל היא מדינה עשירה ,עם שיעורי העוני הגבוהים במערב. 
ישראל היא אחת המדינות הכי פחות שוויוניות בעולם, אנו מתקרבים לרמת אי שוויון ברמה של עולם שלישי. 
העוני בישראל נוצר ביד מכוונת, הממשלה דואגת לבעלי ההון ולא לאזרחים. 
החברות הגדולות בישראל כמעט ולא משלמות מס, מה שאומר שאנו האזרחים צריכים לשלם יותר. 
ישראל היא אחת המדינות הכי פחות תחרותיות בעולם, מה שאומר גן עדן למונופולים וגיהינום לצרכנים.
משאבי הטבע בישראל חולקו לבעלי ההון.
השחיתות היא גורם מרכזי לפער ברמת החיים והיא מה שמרחיק אותנו ממדיניות של עולם ראשון למדיניות של עולם שלישי.
ולבסוף מחירי הדיור זינקו לשמיים בגלל מדיניות הממשלה .

לסיכום אני חושבת שעל כל אזרח בארץ להכיר ולדעת איך באמת מתנהלים העניינים פה ,יש לחולל שינוי ולדאוג לאזרחים קודם ולא לבעלי ההון ,הרי להם לא חסר כלום בזמן שאחרים נלחמים פה כדי לשרוד ונמצאים מתחת לקו העוני.




















יום רביעי, 20 במאי 2015

גלובליזציה, לוקליזציה וגלוקליזציה

גלובליזציה
אז מה היא בעצם גלובליזציה? גלובליזציה היא כאשר מדובר במשהו עולמי ,שמפורסם ומוכר בכל העולם, משהו שלא מאפיין מדינה או תרבות מסוימת .
על הדבר גם להישאר כמו שהוא, למשל אם מדובר בשיר הוא צריך להישאר בשפה ,במנגינה ובדיוק כמו שהוא פורסם בארץ המקורית גם אם קהל ישראלי שומע אותו כדי שייחשב למשהו גלובלי 
ניתן לקחת את רשת המזון מקדונלנדס כדוגמא, מדובר ברשת מזון מוכרת המתפקדת בכל העולם.


הסרטון הבא נחשב כגלובליזציה מפני שמדובר בסרטון שצולם בארהב ומושמע בארץ בדיוק כמו שהושמע שם, השיר לא עבר שינוי כלשהו כדי להתאימו לארץ.
עם זאת ניתן לראות בסרטון כמה דגלים, למשל הדגל של ארהב, שם צולם הסרטון ,שם השיר לא ייחשב לגלובליזציה, אך כאן בארץ לא נעשה שינוי בסרטון ועדיין נראה את הדגלים לכן השיר נחשב לגלובליזציה בארץ.


לוקליזציה
כאשר מדובר בדבר המאופיין כלקוליזציה מדובר במשהו מקומי מקורי, שפותח באותה ארץ ויועד לה מבלי לעשות שימוש במשהו דומה מחו"ל ,למשל BBB פותח בארץ ישראל לכן נחשב ללוקליזציה.
השיר "הכי ישראלי" הוא שיר שיוצר בארץ , שיר בעל מנגינה יהודית דתית בו מוזכרים באפיינים ישראלים ומדובר בשיר שמיועד לארץ לכן נחשב ללוקליזציה. 


גלוקליזציה
משהו שנלקח מארץ זרה ושונה כדי להתאים למאפייני הארץ או להפך, משהו שנלקח מהארץ ושונה בכדי להתאים לארץ המדוברת.
לדוגמא, רוסיה רכשה את הסדרה הישראלית "רמזור" ,השתמשה בשחקנים רוסים אך השאירה את תוכן הסדרה כפי שהיה, הסדרה לא הצליחה ברוסיה מפני שהתושבים שם לא הבינו את ההומור הישראלי ולא התחברו לתכני הסדרה.
השיר "Jewish style" הוא בעצם פרודיה לשיר המוכר והעולמי "gangam style" , מילות השיר שונו כך שיתאימו למאפיינים הישראלים ,מה שהופך את השיר לגלוקליזציה .