האירוע המדובר התרחש בכנס וועדת התרבות של עיתון הארץ, לאחר נאומה של שרת התרבות מירי רגב עלה האמן , אריאל ברונז על במת הוועידה והעביר מופע בו לבש חוטיני ועשה שימוש בתפוזים שנזרקו על הקהל כחלק מהמופע ובסופו ננעץ דגל המדינה בישבנו של האמן.
האמן זכה לתגובות קשות מצד הקהל וקריאות בוז במשך כל המופע , ואף הגיעו שומרים כדי להורידו מהבמה.
לפני הכל האמן ציין שהוא הוזמן כשהאחראים ידעו מראש את אופי מופעו ואת המתרחש בו .
מבחינת האמן מדובר בחוויה ראשונה מסוג כזה, הוא מציין שהוא מעביר את המופע באופן קבוע וזו פעם ראשונה בה הוא זוכה לתגובות כאלו, האמן הגיע להעביר מסר מסוים ולבקר את המדינה ואת החברה הישראלית.
מנקודת מבטו הקהל היה במצב קיצוני בעקבות הנאום של שרת התרבות מירי רגב שהיה לפני מופעו וחלקו חשב שהוא ימני קיצוני או שמאלני קיצוני מה שהביא לצעקות הבוז והקללות שהופנו אליו .
האמן מאוד הופתע מהצעקות ובעקבות כך זרק את התפוזים על הקהל לא רק כחלק מהמופע אלא גם כחלק מתגובת התגוננות לדבר.
האמן מציין כי אינו מבזה את סמלי המדינה בשום חלק במופע וכי זוהי אינו מטרתו כלל, הקהל פשוט לא הבין את הביקורת והסאטירה שניסה להעביר.
לדעתי מדובר באירוע מבזה ביותר ואיני מבינה את המטרה שלשמה הוא הרגיש צורך "לדחוף" את דגל המדינה לישבנו או להופיע בכנס התרבות של עיתון הארץ בחוטיני .
גם כשמעבירים ביקורת יש צורה לעשות את הדבר, והפעולה שהוא עשה קיצונית , לא מתקבלת על הדעת, פוגעת ואף עוברת על החוק.
מדובר בדגל המדינה שקודם כל מייצג אותנו כעם , אין צורך לבזות את הדגל בכדי להעביר ביקורת על הממשלה או על החברה, הוא יכל לבחור דרכים אחרות שאם היה עושה שימוש בהן אולי הקהל היה יכול להבין את מטרתו ולא לרצות לרצוח אותו.
יש שיגידו שמדובר בדרכו להשיג את תשומת לבנו , נכון, הוא השיג אותה, אך אני אישית לא מעוניינת להקשיב לאדם כזה והוא נתפס בעיניי ואני בטוחה שגם בעיניי הרבה אחרים בצורה שלילית מאוד.
עצוב מאוד בעיניי שהוא בעצמו לא חושב שהוא מבזה את סמלי המדינה כשהוא מבצע פעולה כזאת .
החוק שהוא עובר עליו הוא חוק הדגל, הסמל , ההמון והמדינה, תש"ט 1949 - לפי הסעיף ה5 בחוק זה אדם המבזה את הדגל או עושה פעולה שיכולה להתבטא כמבזה יקבל עונש מאסר עד שנה אחת, או 300 לירות כקנס או את שני העונשים כאחד.
